עקרון השפע

מותר לאכול הכל

זהו עקרון השפע והחושנות

אין דבר שאסור לאכול. העולם כולו פתוח בפנינו. כל התענוגות. כל סוגי מאכלים. כל מה שמתחשק, הכל אפשרי. בלי מדידת כמויות, בלי ספירת קלוריות. יש לנו חופש ושפע להרגיש, לטעום, לחשוק.

איסורים, התנזרות והגבלות מעוררים את הרצון לחטוא. כשאנחנו מטילים הגבלות על עצמנו, הם מיד יתחילו להדהד בראשנו ולא יתנו לנו מנוחה עד שנספק דווקא אותם. דווקא כשאומרים לנו  שאסור לאכול פירות, פתאום בא לנו פירות, בשעה שבימים רגילים אולי לא היינו חומדים פירות כלל. הטלת איסור על משהו הופכת אותו למושא. הוא מתהווה באחת לאובייקט. הוא נהיה ל ISSUE . הוא מתחיל לצרוך אנרגיה מחשבתית וגופנית. לתפוש מקום בתודעה. לנקר במוח. לזמזם על יד האוזן. ואז כבר אי אפשר להתעלם ממנו. הדרך היחידה להרגיע אותו היא למלא את הדחף. כמובן, זו רגיעה זמנית. וחוזר חלילה במעגליות. ממש כדברי חז"ל על תלמיד חכם: "הרעב משביעו, השובע מרעיבו".  

"הדרך הטובה ביותר לחסל פיתויים היא להתמסר אליהם"/ אוסקר ויילד

אדם הוא בעל טבע יסודי חופשי. מי שחי אזוק, מחפש דרכים עוקפות לחופש. דרכים שלעתים יזחלו בתוכו במחילות נסתרות עד שיתגלו. 

העידן שלנו מאופיין בתרבות השפע. שפע גלובלי של גירויים, פיתויים ומוצרים שהאנושות צורכת הרבה מעבר לצרכיה הבסיסיים. קיימת במרבית העולם הצפה באוכל. רוויה בתוכניות אוכל, במסעדות, מזללות והאוכל סוגר עלינו מכל עבר. לא תמיד זה היה כך. למסחר העולמי, כמו גם לנו, אין שום גבולות גיאוגרפיים. וכוחות שוק אימתניים מזרימים לתוך חיינו מבחר, תחרות, פיתויים, כמויות וחשיפה מתמדת לאוכל. אלו משליטים קודים תרבותיים וחברתיים המושתתים על אוכל. 

תרבות האוכל היא גם שוויונית, ההשמנה יפה לכל כיס. הולכים ופוחתים האזורים בכדור הארץ בהם יש בעיה להשמין, ובארה"ב הוכרזה ההשמנה, כ"מחלת המאה".

במקביל, התפתחו  גם כל ערוצי ההרזייה. אלא שמסתבר, כי גם אלו בעצמם הן מכונות משומנות של תעשיית כסף. לא פחות מאלו שגורמים לנו להשמין. ושיקוליהם המסחריים עמם. למרבה הצער, הם מפתים אותנו באותן שיטות של אלו אשר פיתו אותנו להשמין. הם פורטים על מיתרי החולשות, הרגשות והכמיהות שלנו. אנו נופלים קורבן לעולם של פיתויים מכאן ומכאן. 

אז איך חיים בתוך חגיגת השפע והגירויים?

נולדנו לעידן השפע, לכן אין זה טבעי שנתכחש לו. המטרה היא ללמוד לחיות בתוך השפע. לעמוד מולו, לא בקונפליקט ולא בכניעה. להתפייס עמו. להכיר אותו לדעת אותו, ואז להתנהל בתוכו. 

בתור התחלה, מלאו את ארונות המטבח בכל טוב. המטרה הראשונה כאמור היא לא ליצור חסך. אפס תחושת חסר. ההפך, תגזימו. קנו עוד אפשרויות מפתות. עכשיו, כל השפע הזה מקיף אתכם ואתם רגועים. לא חסר לכם כלום. 

ראשון, יכבה בהדרגה הדחף שהמחסור מניע אותו. תנו לזה רגע, שהמוח יבין מה קרה כאן. ועוד כל השפע הזה יישאר אצלכם גם מחר?!כן,  וואהו. מרגיע. התשוקה שנולדת עם הכמיהה למשהו שאין, נרגעת.  הישג ראשון כבר השגנו.

חתיכת השפע היא עקרון פעולה יסודי, כל האפשרויות תמיד פתוחות בפני. בהיותו עקרון יסוד, כל עקרון אחר שיתנגש בו, יתכופף תחתיו.

תכל'ס מה עושים?

ממלאים את המטבח והבית בכל טוב, מחזירים לתפריט מאכלים אהובים. אומרים כן לכל סוגי המאכלים, ושוכחים שבכלל ידענו כל מיני איסורים והגבלות על מה מותר ומה אסור לאכול