מצפן מישהו?

ספין, הלכת לאיבוד, ואת לא עוצרת

זה הרגע שבו את לא מצליחה לעצור את האכילה. הולכת לאיבוד. מערבולת של סופה בים לכדה אותך ואת רק עושה תנועות בידיים אבל זה לא עוזר לשום דבר, רק יותר גרוע. 

האויב מספר אחד שלך כרגע נקרא "אם כבר אז כבר". שחררי אותו לדרכו. אל תסכימי לשמוע את הקול הזה. הוא מטעה אותך.

התעוררת להבחין שאת במערבולת? תכירי בה. אל תתני ל שלוט בך בלי הכרה. זה מה שיש כרגע וטוב שהבנת, ושמת לב, ואת ערה לו.

תסקרי את האפשרויות שלך, יש עוד משהו טעים בסביבה? תסקרי עוד כמה אפשרויות שיש לך, ובחרי אחת מהן. אבל משהו ממש כייפי ומפנק וטוב. את כבר מפוצצת והאוכל יוצא לך מהאוזניים? לא נורא, קחי עוד משהו טוב לפה.

כל מה שאת צריכה להסכים לו שזה האחרון לרגע זה. תתיישבי אחר כבוד עם השחיתות האחרונה הזו שבחרת, תהני ממנה עד הסוף. 

וזוזי משם למרחב אחר. צאי מהחדר. שני משהו. צרי תנועה כלשהי שתבהיר שכרגע סיימנו כאן.

מחר, את כבר יודעת, יש לך כלים טובים לפעול בהם לגבי זה. תוכלי לבחור איפוס המונה או עוד פחות. אבל היום, עכשיו, בשום פנים ואופן את לא מכה על המצפון (תראי כמה קרובות המלים מצפן ומצפון). לא כועסת על עצמך ולא מעליבה את הלוחמת המפוארת הזו שאת. אין טעם לכעוס על ילדה שהלכה לאיבוד ביער. היא במצוקה. תהיי בחמלה. רכה ואוהבת. משהו החזקת שם בפנים עמוק והוא התפרץ. היה לך קשה היום. זה מאוד מובן. זה מאוד הגיוני. הכל טוב.