הממתק היומי

המגירה הכי מתוקה

כשם שקינוח מקומו בסוף הארוחה ובגודל קטן, כאבן יהלום על תכשיט, כך גם המגירה השמורה לקפה ועוגה, גלידה, חטיף מתוק או במלים אחרות, קודש הקודשים: הממתק היומי...

ממתק יומי יש רק אחד ביום. ומכאן שמו.

ברור שלא כל ארוחה יכולה להיות ארוחת ממתקים או "שעת תה" כמקובל באנגליה. יש סצינה משעשעת ב"עליסה בארץ הפלאות", שבה עליסה נשארת ליד שולחן התה, ובכל פעם שהיא מסיימת כוס תה אחת היא עוברת לכסא הסמוך, ובו ספל תה נקי מוכן ומזומן. ומתחילה מחדש את "שעת התה". עד מהרה מתמלא השולחן כוסות מלוכלכות הנערמות זו על גבי זו. ובעצם, שעת התה חדלה להיות כזו. היא הפכה את עצמה למיאוס. איבדה את "המגירה", המשבצת, שהיתה שמורה לה בכבוד מזה דורות אנגליים רבים.  כך גם אנחנו. הפסקת הקפה המפנקת שלנו, או הבירה או הגלידה הם כולם אירועים חד פעמיים בכל יום. אחרת מה כל הכייף?

כל זה קשור להתפתחות אישיותית, כן! גרוש לא פחות! 

הממתק היומי והמגירות הם מדרגות בפיתוח עידון האישיות. באמצעותם יש לנו הזדמנות לגבש אישיות מעודנת, מידתית. מאוזנת. ההפך מיצרית, תאוותנית והדוניסטית, מכורה לתענוגות החיים ונטולת שליטה, גבולות ועכבות. 

לא מפליא שהדיון גולש לערכי קיום. האוכל שלנו זה אנחנו. בנפשנו ובדמותנו הדבר. והאנשים שאנחנו רוצים להיות הם בעלי משמעת עצמית. כדי להצליח בחיים. וכדי להיות ערכיים. וכדי לכבד ולממש את הבחירות שאנו עצמנו עושים. ההפך מאובדן שליטה וחיים שהשד יודע מי מנהל, רק לא אנחנו. חיים בזרם שמתנהלים בפועל מעל ראשנו. גוררים אותנו. משמעת ועידון הן מלים אחיות. וכמותן גם: גבולות, איזון, תיעול ועדינות. הדמות החתיכית שלנו אכן יפה גם מבפנים וגם מבחוץ. היא הוויה אחת קוהרנטית. 

זו האופציה היותר מעניינת לחיות את החיים. איך אני יודעת? בגלל ההשוואה לאופציה האלטרנטיבית שפחות מושכת בעיני, תראו בעצמכם:

בהמיות, יצריות, חייתיות, אבדן שליטה, אבדן גבולות, תאוותנות, התמכרות, גרגרנות, היסחפות, חוסר עמוד שידרה, חוסר איזון, העדר ציר, העדר בחירה, העדר בחירה חופשית. העדר חופש.

לא צדקתי?

כן כן, והכל מתחיל באכילה....

אבל יש ודאי מי מכם שתוהה בשלב זה לאן הלכה החתיכה של השפע ומותר לאכול הכל? החתיכה הראשונה שלנו. אם קינוח יומי יש רק אחד, הנה סוף סוף הגבלה מפורשת, מחסום, כלל שצריך לרוץ להפר, ממנו רצינו להימנע. 

התשובה נעוצה בחתיכות של: חופש הבחירה - המתקיים בתוך מסגרת. השפע - שזכה בעידון. המגירות - שמצריכות סדר במקום אנרכיה. כך שממתק יומי הוא בסך הכל תוצאה מתבקשת. ובכלל לא כלל בזכות עצמו.