עוד פחות

אימון שריר המחשבה

מדיניות האגרוף הקמוץ: 

בדומה לאימון גופני, נדבר על אימון תודעתי. חיזוק ואימון שריר תודעתי שאחראי על השליטה באכילה שלנו.

בדומה לאימון עם משקולת, פעולת ההפחתה שלנו באוכל משתפרת מפעם לפעם. אטית בהתקדמותה. ממושכת. כמו לחיצה מתונה אבל ארוכה. "עוד קצת ועוד קצת". שננו מנטרה: "עוד פחות. ועוד פחות".

אם אתמול הסתפקתי בשתי פרוסות לחם, היום אולי יספיקו לי פרוסה ושלושת רבעי. הפעילו לחץ מתון ומתמשך על הוראות האכילה שלכם. אל תרפו לאורך כל היום. וכל יום שוב. כמו לחישה ארוכה ומתמשכת. אמנו את תודעתכם. אמנו את התנגותכם. אימון. זאת מילת מפתח.

אך לצד זאת זכרו לשחרר את חבל כשצריך – ולאסוף אותו שנית.

"המנטרה". אם אנחנו מדברים על "דת" הדיאטות, הרשו להכניס כאן מעין תפילה. מכירים את שפתיו הממלמלות של הקורא דברי תפילה? חוזר עליהם שוב ושוב? ביהדות? בנצרות? בסנסקריט ההודי? בכל מקום בעולם. הניחו יריעה עדינה ושקופה של תפילה על פני כל עשייתכם. הכוונה היא למלמול מתמיד שיעטוף מרגע זה את פועלכם. אמצו שתי מלים שילוו אתכם בהקשר שלנו: "עוד פחות". חיזרו עליהן בלבכם כל שעות היום. כל מה שתאכלו בכל רגע  נתון, לוו בדברי התפילה החרישית הזו, במנטרה הזו, בשינון הזה "עוד פחות". כמו שריר שחוזרים ומאמצים שוב ושוב באימון, עוד קצת ועוד קצת.

והנה לפי שפינוזה: "מיומנות עושה לא פעם את הקשה לקל". אמנו את שפתותיכם, תודעתכם. קבלו פרוסת עוגה מלהיבה בבית קפה. ואמרו בלב "פחות מפרוסה שלמה". הפחיתו את כמויות האוכל שאתם מכניסים לגופכם בעדינות, בשינון, באימון. היום תצליחו להימנע משליש עוגה, ובעוד חודש תמצאו שרק רבע עוגה מספיקה לכם להשביע את התאווה. המשיכו בלי להרפות. הישגיכם יהיו קטנים, אולי זעירים, אבל יגדלו מפעם לפעם. הקטינו עוד ועוד כמויות. שבו על מינונים חדשים, בהדרגה. יום אחד תעמדו בפלא גדול מול תוצר נחרץ במציאות: קיבתכם ותודעתכם צומצמו! באמת אין לכם מקום ליותר! ביום הזה לא תרצו עוד יותר. לא תרצו אחרת. תהיו אחד עם קיבתכם, תודעתכם וגופכם. אז תרגישו שמחה, שלא לדבר הג'ינס הסקסי שייישב אז על יישבנכם המחודש.