תנועה

לעשות פעילות גופנית,אבל רק כזו שאוהבים

תנועה 

שעור בתנועה

לדבר בלחש וברכות

בניסיון להתקרב, להתחבר להבין טוב יותר את עולם הגוף שלנו. בניסיון לעמוד שם באזור הדמדומים גוף-נפש, בשביל לפצח את התנהגות האכילה שלנו סופית, נתבונן היום במושג התנועה.  תנועה פיזית היא שפת הגוף. דבר הגוף.

מה עושה טוב לגוף שלי? מישהו שואל את עצמו שאלה כזו?

הגוף, למשל, מדי פעם פורץ בשביתה ומכריז על מחלה.

"מזון הגוף" הוא התנועה. ולא האוכל כפי שנהוג לחשוב. את האוכל שאנו אוכלים, אוכלת התודעה שלנו. הגוף היה מסתפק באוכל פשוט ובכמויות קטנות בהרבה.

אפשר לראות לעתים קרובות כי שמחת החיים של הגוף נמצאת בפעילות הגופנית.

תמונת הגוף המצטיירת כאן, אף היא תוצר של עולמנו המודרני, הפסיבי פיזית בעיקרו. הרי פעם אנשים עמלו בצייד ובעבודות קשות על חייהם. שוב, יחד עם היתרון של העידן שלנו, הגיע גם החסרון. המוות והטמטום הפיזי שאנו שרויים בו הוא חסר תקדים.

ואל תספרו לי על המס הזעום שרבים מעלים לאל זה שנקראת חוג כושר פעמיים בשבוע. לא זה. זה בדיחה. תנועה היא יומיומית! היא חלק מקיום השוטף שלנו.

מי שנקלע במצב מסויים לתנועה שוטפת ינסה להיזכר מה חש. זוהי תודעת קיום אחרת לחלוטין. מי שעבד מספר שעות בגינה, יצא לטיול רגלי עם הילדים, רקד פעם במסיבות, הלך פעם על יד הים באופן קבוע...

הגוף בתנועתו יוצר הרמוניה. איזון. פנימי. הרגשה טובה. ויטאליות. כל אחד מכיר את זה. פתאום שם, נעלם התאבון התאוותני, ומשהו אחר מתרחש. הגוף והנפש עולים דרגה!

לגוף אין פה לדבר, על הפה השתלט המיינד המערבי שלנו. לכן כבר לא שומעים ולא יודעים מה נחוץ לו בימינו. לא מכבדים אותו. לא נותנים לו מקום. אנו חוטאים באחד מיסודות החובה הקיומית שלנו יום יום שעה שעה. איך חשבנו להתעלם כך ממנו? לחיות בלי גוף? לא לקחת אותו בחשבון?

מדי פעם הוא מתקומם ומורד – ומפתח מחלה. במקרים קיצוניים הוא מפתח מחלה סופנית. אם אנחנו לא מבינים בטוב – יהיה ברע.

אנחנו יכולים לראות מנהלים בכירים, מטופחים בבישום, במכוניות יוקרה, בנשים – אבל עם קרס. העיסקה לא כוללת גוף!

גוף ונפש. אין האחד ללא השני. רומאו ויוליה.  

אילו היינו מבלים את כל חיינו באופן פיזי יותר, כמו עכשיו, כמו פעם, לא היינו נקלעים לעיוות שנוצר, ולסיאוב של אכילת יתר.

איזון, כמילת מפתח. עלינו להכניס בחזרה דברים לפרופורציות. ולתת מקום לכל דבר בטבענו, במידה.

בעניין הזה יש כלל קדוש אחד: עשו פעילות פיזית אך ורק אם היא גורמת לכם הנאה. אם איננה כזאת, סימן שעדיין לא מצאתם את הפעילות שלכם, המשיכו לחפש! יש היום בלי סוף, חדרי כושר, שעורי יוגה, רקודי שנות הששים, פילאטיס, ריצה, שחייה, רקודי בטן והרשימה עוד ארוכה. יכול להיות שטוב לכם להזמין מדריך אמון גופני הביתה ולעשות אמון של 20 דקות – גם זה הולך! הכל הולך! העיקר, זכרו, שתהנו מזה. משום שאם לא נהנים זה חוזר להתנזרות של האוכל – כל תענית יוצרת תגובת נגד. מיאוס. סיום. נקמה. והכל קורה ההפך. לא מתמיד לאורך זמן. מעיק על הנשמה. רומס חלקה פנימית. והלא אנו מדברים על ההפך. על צמיחה פנימית. על חופש. על שמחה. על רעננות, המביאים עמם בשורה אמתית למשך כל ימי חייכם.