תמצית הפתרון - המשך

השכל של הגוף הוא פתרון רעיוני. לכן, תתחילו בעצמכם להשתנות בטבעיות מכוח הרעיון עצמו. זהו הגיון שהתעמת עם הניסיון, עד לגיבוש שיטה מעשית אפקטיבית. 

הכלי שלנו היא אמנות המחשבה. השיטה נבחנה ויושמה מעל 30 שנה במדגם קטן ותוך כדי שיפור וחקר מתמיד. התוצאות מדהימות גם בחינוך הילדים בדור הבא. ועוד משהו: כאשר היא כבר מתפתחת, אין דרך אחורה! לא תוכלו לא לדעת מה שאתם כבר יודעים. זה לתמיד.

הנתיב הלוגי של חתיכות, מתחקה אחר חוט ההיגיון. פורם בזה אחר זה את השגיאות, שיצרו את סבך האכילה שלנו. 

סוג של "ניקיון" תודעתי, שמתרחש עם ניתוח שהולך אחורה לאוסף ההנחות השגויות והסיבות, שהביאו מצדן ליצירת שורה של  מסקנות שגויות, ואז התנהגויות שגויות ביחס לאוכל. בכך, אנו יוצרים דרך בהירה שמובילה להרזייה על פי השכל הישר.

אנחנו מפרקים בזה אחר זה את מנגנוני האכילה האוטומטיים שהתנוונו בתודעה. ובמקביל, משחזרים מוטיבים טבעיים וראשוניים שכולנו נולדנו לתוכם, הרבה לפני שהשכל התבלבל במרוצת השנים. מתרחש נס פירוק והרכבה מחדש של מנגנון מנופח של תפיסות, האמנות, הרגלים, דפוסי התנהגות ודחפים. 

לעתים קרובות, זה מתחיל לעבוד רק מכוח ההבנה וחשיפת הטעויות, וארגונם מחדש בתודעה. והדרך, שחייבת להיות נעימה כל כך, היא כל הסיפור. לאט לאט מתאפשרת ההטמעה בהתנהגות, שתהפוך להרגל. ולבסוף לטבע שני. ואז ברגע אחד, אכילה הופכת לנשימה. לעולם היא לא תופסת שוב מקום במחשבה, ביסורי המצפון ויסורי הנפש, ולכן גם לא בדחפים ההרסניים.

מדוע  למשל מתחילים בהבנה של חופש מוחלט? כשמבינים למה דבר כזה יכול להיות מפתח גם לכל הדיאטות האחרות, וגם לעצם ההשמנה, פותרים בבת אחת הרבה קשרים סתומים. כי אין להרגיז את הנשמה. "להעיר את הדוב". להציק, להכניס לחוקים מגבילים, להטריד, לעייף עם ספירות ונקודות ומה לא. ואז להכביד עם יסורי מצפון. כל "רעש", כזה מייצר בראש את הדינמיקה שמעוררת מרד, התפרצויות ומעגל סגור, ובעיקר מקיים את הזמזום שלא נפסק במוח עם המחשבות על אוכל. כי אם אני כל הזמן חושבת על משהו, אוכל, בסופו של דבר הוא יתבטא במציאות באיזשהי דרך. ולכן אנחנו יוצרים מפתח כמו שקט: מותר הכל. אבל זו רק ההתחלה, רק עקרון אחד.